מעל ל-90% מהמרשמים לאנטיביוטיקה ניתנים במסגרת מערך הרפואה הראשונית, כאשר יתכן שכמחצית מהתרופות הללו ניתנות שלא לצורך. צמצום של שימוש-היתר באנטיביוטיקות נדרש לצורך צמצום העמידות החיידקית לתרופות אנטיביוטיות.
עוד בעניין דומה
במאמר שפורסם בכתב העת BMC Family Practice הדגימו החוקרים ניסוי שערכו, שמטרתו צמצום השימוש באנטיביוטיקה במסגרת שירותי הרפואה הראשונית.
במחקר השתתפו רופאים משש קליניקות שונות בטורונטו, קנדה. המשתתפים חולקו לקבוצת מחקר וקבוצת ביקורת. מטרת המחקר היתה לבחון את האפשרות להתערבות רבת פנים לשם צמצום השימוש באנטיביוטיקה בדלקות דרכי השתן כמו גם דלקות גרון. ההתערבות כללה: חינוך המטפלים, עזרה בהחלטות קליניות, ביקורת ומשוב בדבר רישום אנטיביוטיקה.
התוצא הראשוני היה סך כל רישום האנטיביוטיקות למצבים דלקתיים אלה. התוצא המשני היה השהיית מרשם לאנטיביוטיקה, מרשמים לטיפול מעבר לשבעה ימים, המלצה על שימוש באנטיביוטיקה והתוצא האינדיבידואלי של הדלקת. לשם הערכת ההשפעה של הטיפול נעשה שימוש במשוואת הערכה כללית (General Estimating Equation - EGG), תוך תקנון בהתאם להבדלים במצב הבסיס של המטופלים ובין המרפאות השונות.
במחקר נבחנו 1,682 מפגשים טיפוליים אשר עירבו 54 רופאי רפואה ראשונית בין ינואר ל-31 במאי 2019.
בקבוצת המחקר חלה ירידה של 22% ברישום אנטיביוטיקה (יחס סיכויים מתוקנן [aOR]= 0.78, רווח בר סמך 95%: 0.64-0.96). הסיכוי להשהיית הפניה לטיפול אנטיביוטי עלה (2.29, 1.37-3.83). ברם, חלה ירידה במתן הפניות לטיפול של מעבר לשבעה ימים (0.24, 0.13-0.43). שיעור המלצה על שימוש באנטיביוטיקה היה שווה בין קבוצת הביקורת וקבוצת ההתערבות (85.4% ו- 91.8%, בהתאמה, P=0.37).
לסיכום, במחקר מבוסס קהילה זה נצפה כי התערבות בניהול אנטיביוטי הביאה לירידה ברישום אנטיביוטיקה לזיהומים של מערכת השתן ומערכת הנשימה, וכן חלה עלייה בהשהיית רישום האנטיביוטיקה וירידה במשך הטיפול.
מקור:
McIsaac, W et al. BMC Family Practice. 2021;22(1):185. doi:10.1186/s12875-021-01536-3
תגובות אחרונות